"פגיעה בעבודה" מתייחסת הן לתאונת עבודה והן למחלת מקצוע. תאונת עבודה היא אירוע
פתאומי וחד-פעמי שגרם לפגיעה תוך כדי ועקב העבודה, בעוד שמחלת מקצוע היא מחלה
שהוכרה בתקנות ככזו שנגרמה כתוצאה מעיסוק במקצוע מסוים. תהליך התביעה מתחיל
בהגשת תביעה לדמי פגיעה, שהם תחליף שכר למשך תקופת אי-היכולת לעבוד, ולאחריה,
במידת הצורך, הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות.
תנאי זכאות וקריטריונים
על מנת להיות מוכר כזכאי לדמי פגיעה, על המבוטח לעמוד בכמה תנאים: הוא חייב להיות
מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, הפגיעה חייבת להיות תאונת עבודה או מחלת מקצוע, והוא
נאלץ להיעדר מעבודתו בשל הפגיעה. יש לצרף לתביעה"תעודה רפואית ראשונה לנפגע
בעבודה" המעידה על האבחנה הרפואית ועל תקופת אי-היכולת לעבוד. דמי הפגיעה
משולמים לתקופה של עד 13 שבועות (91 יום) ושיעורם הוא 75% מהשכר היומי הממוצע
של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.
במידה ולאחר תקופה זו נותרה נכות, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. גובה
התגמול תלוי באחוז הנכות שנקבע על ידי ועדה רפואית:
- נכות בשיעור 9% עד 19.99%: הנפגע זכאי למענק חד-פעמי.
- נכות בשיעור 20% ומעלה: הנפגע זכאי לקצבה חודשית לכל החיים.
תהליך התביעה והליכי ערר
תהליך הגשת התביעה מתבצע באמצעות מילוי טופס תביעה לדמי פגיעה (טופס בל/250) ,
אותו ניתן להגיש גם באופן מקוון. לאחר מכן, תביעה לקביעת נכות (טופס 200) תוגש
לוועדה רפואית, שתקבע את אחוז הנכות.
במקרה של דחיית התביעה על ידי פקיד התביעות, ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה
בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד. לעומת זאת, על החלטת הוועדה
הרפואית לקביעת אחוזי נכות, יש להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בתוך 30 יום מיום
קבלת ההחלטה.
