זהו בדרך כלל ראש הנזק המשמעותי ביותר בתיק. הוא כולל פיצוי על הפסדי שכר שנגרמו
בעבר (ממועד התאונה ועד היום) ופיצוי על הפסד כושר השתכרות עתידי (מהיום ועד גיל
הפרישה). החישוב מבוסס על מספר פרמטרים מרכזיים :
- הכנסה לפני התאונה: ההכנסה הקובעת היא השכר שהנפגע הרוויח לפני התאונה
(או פוטנציאל השתכרות במקרים מסוימים). - אחוזי נכות תפקודית: אחוז הנכות שנקבע לנפגע על ידי מומחה רפואי משמש בסיס
לחישוב שיעור הפגיעה בכושר העבודה. חשוב להבהיר כי אחוזי הנכות התפקודית
לא תמיד שווים לאחוזי הנכות הרפואית. בית המשפט יכול לקבוע נכות תפקודית
אחרת מהנכות הרפואית שנקבעה על ידי המומחה. - גיל הנפגע ופוטנציאל השתכרות: גילו של הנפגע הוא פרמטר מכריע. ככל שהנפגע
צעיר יותר, כך הפיצוי על הפסד עתידי גבוה יותר, שכן הוא משקף הפסד של מספר
רב יותר של שנות עבודה. בתי המשפט מתחשבים גם בפוטנציאל ההשתכרות של
הנפגע, במיוחד במקרה של צעירים או אנשים בשלבי קידום בקריירה. פסיקות
קודמות אף קבעו כי פיצוי על הפסד כושר השתכרות עשוי להינתן גם אם השכר
בפועל לא ירד, מתוך הכרה כי הנכות עלולה לבוא לידי ביטוי בעתיד בהיבטים של
תחרות בשוק העבודה או פיטורים.
