רשלנות רפואית יכולה להתרחש כמעט בכל תחום ברפואה, אך ישנם מקרים שכיחים במיוחד
בהם מוגשות תביעות. מקרים אלו לרוב אינם נובעים מפעולה שגויה אחת בלבד, אלא
משרשרת של כשלים: אי-תיעוד, אי-הפניה, אי-התייעצות עם מומחה, או התעלמות מנתונים
רפואיים קריטיים. זיהוי הכשלים המערכתיים הללו הוא חלק מהמומחיות הנדרשת מן
המייצג.
רשלנות באבחון ובפיענוח בדיקות
טעויות באבחון הן מקור נפוץ לתביעות רשלנות. מקרים של איחור או טעות באבחון יכולים
לגרום נזק חמור, שכן הם מונעים מהמטופל לקבל טיפול מתאים בזמן. דוגמאות לכך כוללות
אי-הפנייה לבדיקות נדרשות למרות תלונות חוזרות, פיענוח שגוי של בדיקות הדמיה או
מעבדה, או התעלמות מתסמינים ברורים. איחור באבחון מחלות קשות כמו סרטן, התקף לב
או אירוע מוחי עלול להוביל לנזק בלתי הפיך ואף למוות, ומקרים אלו מהווים בסיס לתביעות
נזיקין משמעותיות. במקרים אלה, אם מוכח שהאיחור באבחון פגע בפרוגנוזה של המטופל
ביותר מ-50% – הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי בעבור מלוא הנזק שנגרם.
רשלנות בהיריון, בלידה ובטיפול ביילוד
רשלנות בתחום המיילדות והגינקולוגיה מהווה אחוז משמעותי מכלל התביעות בישראל.
מדובר בתחום רגיש במיוחד, שכן כל טעות עלולה להשפיע על חייהם של האם והילוד. ניתן
להבחין בשלושה סוגי תביעות עיקריים:
- רשלנות במעקב ההיריון (תביעות "הולדה בעוולה": מקרים בהם רשלנות
שהתרחשה במהלך ההיריון מנעה מההורים את האפשרות להחליט על הפסקת
היריון. לדוגמה, אי-אבחון מומים מולדים או מחלות גנטיות בבדיקות כמו סקירת
מערכות או אי-מתן ייעוץ גנטי מתאים. - רשלנות במהלך הלידה: מקרים בהם נגרם נזק לאם או ליילוד כתוצאה מניהול
רשלני של הלידה. דוגמאות נפוצות כוללות התעלמות מבעיות עובריות שהתגלו במוניטור, אי-ביצוע ניתוח קיסרי במועד, שימוש כושל בלידת מלקחיים או ואקום, או גרימת קרעים חמורים ליולדת. - רשלנות בטיפול ביילוד או באם לאחר הלידה: מקרים בהם רשלנות התרחשה לאחר הלידה, כגון טיפול לא נאות בפגים, אי-זיהוי מצבים רפואיים מסוכנים, או הזנחה רפואית של האם.
רשלנות בניתוחים ופרוצדורות כירורגיות תביעות בתחום זה מוגשות במקרים של טעויות כירורגיות חמורות. דוגמאות קלאסיות כוללות ביצוע ניתוח על איבר שגוי או בצד הלא נכון של הגוף, השארת ציוד כירורגי בתוך גוף המטופל, או פגיעה באיברים וברקמות סמוכות במהלך הניתוח.
רשלנות במתן טיפול תרופתי
טעויות במתן תרופות עלולות לגרום לנזקים חמורים ואף למוות. רשלנות מסוג זה יכולה
להיגרם על ידי רופא שרשם תרופה או מינון שגוי, על ידי רוקח שמסר תרופה לא נכונה, או
על ידי אחות שלא מילאה אחר הוראות הרופא במתן התרופות.
